ראשית, המושג ״ויקינגים״ מתייחס לרוב לשבטים צפון- גרמניים דוברי נורדית עתיקה שמקורם בסקנדינביה, אשר רובם היו פיראטים ונהגו לערוך פשיטות על חופי צפון אירופה, מערב אירופה והאיים הבריטיים. פעמים רבות ישנה טענה במקורות מימי הביניים, כי המתיישבים באיסלנד היו ויקינגים, אולם זה לא מדויק. אמנם חלק מהמתיישבים הסקנדינביים באיסלנד היו מעורבים בפשיטות אבל הם הגיעו לאיסלנד כחקלאים, איכרים, שחיפשו אחר חיים חדשים בעולם החדש.
בניגוד למקומות אחרים אליהם הגיעו הויקינגים, באיסלנד לא היו ילידים מקומיים, מה שלא הצריך את הויקינגים במלחמה נגד המקומיים על מנת לכבוש את המקום. הם הגיעו לאיסלנד והתיישבו בה ללא כל התנגדות.
בספרי ההיסטוריה האיסלנדית, מתואר כי המתיישב הראשון באיסלנד בשנת 830 לספירה היה נאדוד הויקינג, שהגיע אליה בטעות עקב סטייה ממסלולו לאי אחר אליו רצה להגיע. אחריו הגיע גרדר השבדי, שלפי התיאורים ההיסטורים ככל הנראה גם הוא סטה ממסלולו והגיע לאיסלנד, והקים התיישבות קטנה, קרוב לקו החוף.
המתיישבים הקימו מוסדות שונים באי, וביניהם האסיפה שהייתה לפרלמנט הראשון בהיסטוריה- ״אלת׳ינגי״. הפרלמנט התכנס כל קיץ ועסק בחקיקת חוקים, יישוב סכסוכים ומינוי מושבעים לדיון בתביעות.
הנצרות הייתה הדת השלטת באיסלנד של השנים 1000 לספירה, אבל רוב האוכלוסייה לא היה מוכנה לקבל עליה בהכנעה את הדת החדשה. המלך הנורווגי אולף טריגווסון אילץ את התושבים להתנצר. לדברי היסטוריונים, קבלת הדת החדשה בלב לא שלם יצרה אלימות רבה ומלחמת אזרחים, שהובילו לבסוף לקבלת ריבונות נורווגיה על האי.
לאחר מכן, עבר האי לשליטת דנמרק, ונשאר בשליטתה גם לאחר פירוק איחוד דנמרק-נורווגיה.
コメント