לפלנד. המילה מעוררת תמונות יפהפיות של שלג, איילים, דובי קוטב, אורות ירוקים מרהיבים בשמיים.
האם ידעתם כי לפלנד נחשבת לחלק ארץ, ששטחיו נמצאים תחת לא פחות מארבע מדינות- פינלנד, שוודיה, נורווגיה ורוסיה?
בואו נדבר על לפלנד השוודית.
בימי הביניים, חבל הארץ נחשב כ״ארצו של אף אחד״- הוא לא היה מסופח לאף מדינה או אימפריה קיימת. בתחילה, התגוררו בו תושבים סמים (לפים) מקומיים, אך עם הזמן הוא אט אט התיישבו בו שוודים, פינים ונורווגים. השליטים השוודים ניסו להפוך את לפלנד לקולוניה ואף לנצר את תושביה המקומיים באמצעות המתיישבים השוודים. כיום, על אף על אף דמיון רב לתרבות השוודית, המיעוטים הפיניים והסמים בלפלנד השוודים מצליחים לשמר את הזהות והתרבות העצמית שלהם.
מבחינת דת, החל מהמאות ה-17 וה-18, רוב הלפלנדים זנחו את השמאניזם ועברו לכיוון הזרם הנוצרי הלותרני.
הכלכלה והגיאוגרפיה הלפלנדית מושפעת מאוד מכמות המשאבים הטבעיים הרבה. לפלנד עשירה במינרלים, עצים ותחנות לייצור חשמל ממים. שטחה של לפלנד הפינית משופע באתרים מרהיבים שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית ע״י אונסק״ו, כמו כמה מהפארקים העתיקים והמרשימים ביותר באירופה.
חבל לפלנד השוודי תופס כרבע משטחה של המדינה שוודיה, אך מאכלס רק כחמישה אחוזים מכלל תושבי המדינה. לפלנד השוודית מתפקדת כפרובינציה במדינה שוודיה, וכישות בפני עצמה מבחינת תרבות והיסטוריה.
כיום, כשמתכננים טיול ללפלנד, מקובל מאוד לנסוע ללפלנד הפינית. התמונות מאיילי הקוטב והמזחלות המפורסמות צולמו קרוב לוודאי באיזורים הפיניים. לפלנד השוודית נחשבת למעין מדבר קרח לא מיושב, בתולי ופראי שרגלי תיירים לא הרבו לדרוך בו עדיין. התושבים שומרים על אותנטיות חייהם וביתם והאיזורים פחות מתויירים ועל כן ניתן להיות קרובים הרבה יותר לתרבות המקור ששררה בו לפני מאות שנים.
מומלץ מאוד!