ארבעה ימים בצומרקה: חבל הארץ הכי פראי של יוון

את אתונה, האיים היווניים ואפילו את חבל זגוריה כולם מכירים, אבל על חבל צומרקה (Tzoumerka) שבצפון יוון שמעתם? זהו חבל הרים במחוז אפירוס, בצפון-מערב המדינה, שבו הכפרים בנויים מאבן אפורה על שפת תהומות, גשרים עתיקים חוצים נחלים סוערים, ומנזר שלם מסותת בתוך צוק. אין כאן ים, אין חוף, ואין את ההמולה של האיים - יש שקט הררי, כפרים כמעט ריקים מאדם, ותחושה שהגעתם ליוון שהייתה קיימת הרבה לפני שהפכה ליעד תיירותי. בואו לגלות כיצד להכיר את חבל הארץ הזה לעומק עם מסלול טיול לארבעה ימים בצומרקה.

ארבעה ימים מהווים משך זמן אופטימלי להכרת חבל צומרקה, במסגרתם תוכלו ללון בכפר אבן מסורתי, ללכת בשביל נופי למרגלות המצוקים, לשוט בנהר מרענן וללמוד למה בכלל קוראים לזה "הטירול היווני". 

למי מתאים טיול בחבל צומרקה?

לפני שנתחיל את מסלול הטיול בצומרקה, חשוב להדגיש שלא מדובר בטיול שמתאים לכל סוגי המטיילים, וזה בסדר גמור. המסלול שלפניכם מתאים למי שכבר ראה איים וחוף ומחפש הפעם משהו אחר - טבע פראי, כפרים אותנטיים בלי מלונות ענק, ולוח זמנים איטי שמתמקד בהליכות, נופים ואוכל מקומי טוב.

המסלול דורש נכונות לנהוג בכבישי הרים צרים ומתפתלים ולוותר על נוחות אורבנית לכמה ימים - אין כאן קניות, חיי לילה או ים. בתמורה מקבלים חוויה כפרית-הררית אמיתית שרוב התיירים ביוון בכלל לא יודעים שקיימת. יואנינה (Ioannina), עיר הבירה של מחוז אפירוס שבה שדה תעופה, משמשת שער כניסה נוח - משם כשעה-שעה וחצי נסיעה אל לב צומרקה, ומשם ממשיכים פנימה אל הכפרים עצמם.

יום 1: יואנינה ופרמנדה

הכביש מיואנינה מתחיל להתפתל כבר אחרי חצי שעה, עולה בין יערות אורן וגבעות ירוקות עד הגעתו לפרמנדה (Pramanta) - הכפר הגדול מבין כפרי צומרקה. הכפר המקסים פרוס לרגלי הר סטרוגולה בגובה כ-850 מטר, עם נוף פתוח אל רכס ההרים שמסביב. 

זה בסיס טוב להתחיל בו: כיכר כפרית עם בתי קפה, כמה חנויות מקומיות, ואווירה מוחשית של הקצב האיטי שמאפיין את כל האזור. משם, לפני שממשיכים פנימה להרים, שווה לעצור במליסורגי (Melissourgoi) - כפר קטן עם נקודת תצפית שנחשבת לאחת היפות באזור כולו, ולראות איך האור משתנה על ההרים לקראת הערב. את הלילה כדאי כבר לתכנן בסירקו (Syrrako) או בקלריטס (Kalarites) - שני הכפרים הכי מיוחדים במסלול, ועדיף להגיע אליהם לפני החשיכה כי ההגעה אליהם מחייבת נסיעה בכביש צר ומפותל.

יום 2: סירקו וקלריטס - כפרי הכסף הנתלים על צוק

סירקו וקאלאריטס הם שני כפרי ולאכים (Vlach) שבמאות ה-18-19 היו מרכזי רעיית צאן, צורפות ומסחר משגשגים. הבתים באבן כהה, הרחובות מרוצפים, והמבנים נראים כאילו הם תלויים על קצה הגיא שמפריד בין שני הכפרים. הכפר קאלאריטס, הניצב בגובה 1,120 מטר מעל נהר קלריטיקוס, היה כה נודע הודות ליכולות הצורפות, עד שיש מי שמייחסים לו שורשים רחוקים של בית האופנה בולגרי. הכפר סירקו, בצידו השני של הגיא, נראה כאילו הוא פשוט נתלה על צלע ההר.

בין שני הכפרים עובר שביל הליכה שיורד לתחתית הגיא וחוצה אותו - כשעה של הליכה נעימה בין עצים וסלעים, עם הנחל למטה ובתים אבן מכל צד. זו אחת ההליכות הכי מתגמלות בכל אפירוס, ובדרך אפשר לעצור ליד אחד מגשרי האבן העתיקים - גשר סיגקונה או גשר קויאסה - ששניהם עדיין עומדים בדיוק כפי שנבנו לפני יותר ממאה שנה. שימו לב כי ההליכה במסלול דורשת כושר הליכה בינוני ומעלה, משום שמדובר בירידה ולאחריה עליה תלולות למדי. לאחר ההליכה מומלץ לשבת תחת עץ הדולב במרכז הכפר (לא משנה מאיזה כיוון צעדתם, זה תקף לשניהם), לשתות כוס הלניקו (ושלא תעזו להגיד קפה טורקי!) ולאכול פורטוקולופיטה - עוגת תפוזים טעימה ומתוקה. 

 יום שלם בשני הכפרים האלה, בלי למהר, זה בדיוק מה שהמקום דורש.

יום 3: מנזר קיפינה, גשר פלאקה ורפטינג אראכטוס

היום השלישי בטיול בחבל צומרקה הוא היום של הטבע הפראי. הנקודה הראשונה היא מנזר קיפינה - מנזר מהמאה ה-13 שבנוי ממש בתוך חלל טבעי בצוק אבן, ליד הנהר. למביטים עליו מרחוק הוא נראה כמו חלק מההר עצמו. משם ממשיכים אל גשר פלאקה, גשר האבן הגבוה ביותר בבלקן, שחוצה את נהר האראכטוס בנקודה דרמטית במיוחד. מי שרוצה לחוות את הנהר לא רק מהגדה, יכול לקבוע מראש סיור רפטינג באזור. הראפטינג מהנה ואינו מאתגר במיוחד וכולל מי טורקיז צלולים, צוקים אנכיים, מפלים ונופים עוצרי נשימה. גם למי שלא מתכנן רפטינג, שווה לנסוע דרך גיא האראכטוס עצמו - חלק מהפארק הלאומי צומרקה, עם נופים שמזכירים לרגע את הרי האלפים.

יום 4: וורגרלי, קטרקטיס ותאודוריאנה - בדרך חזרה

ביום האחרון פונים דרומה, אל אזור פחות מבוקר אבל לא פחות יפה. וורגרלי (Vourgareli) הוא כפר עם אווירה כפרית רגועה ומסעדות טובות לארוחת צהריים אחרונה עם תבשילי הרים מקומיים. קטרקטיס (Katarraktis), ששמו משמעו "מפלים", מציע מפלי מים מהגבוהים ביותר ביוון ובריכות טבעיות שכדאי לעצור בהן לרגע - במיוחד באביב, כשהשלג הנמס מזרים הרבה מים. תאודוריאנה (Theodoriana), כפר קטן ושקט יותר, סוגר את המסלול בנימה רגועה לפני החזרה לכביש הראשי ולנסיעה חזרה ליואנינה או לארטה,

בהתאם לכיוון ההמשך.

טיפים לוגיסטיים

איך מגיעים: יואנינה היא שער הכניסה הנוח ביותר - יש אליה טיסות פנימיות מאתונה (כ-50 דקות), או נסיעה בכביש המהיר אגנטיה מאתונה (כ-5.5-6 שעות) או מסלוניקי (כ-3 שעות). מומלץ מאוד לשכור רכב - הכבישים בתוך צומרקה צרים ומתפתלים, אבל תקינים ולא דורשים רכב שטח.

מתי לנסוע: אביב (אפריל-יוני) הוא הזמן היפה ביותר - פריחה, מפלים גועשים ממי השלגים הנמסים, וטמפרטורות נעימות להליכה. סתיו (ספטמבר-אוקטובר) מציע צבעי עלווה מרהיבים ואוויר צלול. בקיץ יכול להיות חם בעמקים אבל נעים בגובה ההרים, ובחורף חלק מהכבישים מושלגים וכמה כפרים כמעט מנותקים.

איפה לנים: האפשרות הכי אותנטית היא לינה בבתי אבן משוחזרים (ארכונטיקה) בסירקו, בקלריטס או בפרמנדה - חדרים מעטים, בעלי בית מקומיים, וארוחת בוקר עם מוצרים מהאזור. כדאי להזמין מראש, במיוחד בסופי שבוע ובעונת הפריחה.

צומרקה לא מנסה לפתות אתכם עם אטרקציות - היא פשוט נמצאת שם, שקטה, מעל תהומות ולצד נהרות, מחכה למי שמוכן לנסוע קצת יותר רחוק מהמסלול הרגיל. ארבעה ימים כאן לא ירגישו כמו טיול קלאסי ביוון, אלא כמו גילוי של פינה שרוב האנשים פשוט לא יודעים שקיימת.

יש לכם עוד כמה ימים?

הגעתם כבר עד מחוז אפירוס? חבל לחזור הביתה בלי לנצל את המיקום. יואנינה יושבת בדיוק באמצע כמה מהאפשרויות הכי מעניינות בצפון-מערב יוון, וכל אחת מהן מתחברת בקלות להמשך המסלול.

חבל זגוריה וערוץ ויקוס - ההמשך הכי טבעי. אם צומרקה כבשה אתכם, זגוריה (זאגורוכוריה) היא הצעד המתבקש - חבל כפרי הרים נוסף באפירוס, במרחק של כשעה נסיעה בלבד מיואנינה, עם אותה אסתטיקה של בתי אבן, גשרים עתיקים וכפרים שנראים כאילו לא זזו ממקומם מאות שנים. ההבדל הוא ערוץ הויקוס - קניון שנכנס לספר השיאים גינס כגיא העמוק ביותר ביחס לרוחבו בעולם, עם מסלול הליכה של יום שלם שנחשב לאחד הטרקים המרשימים באירופה. שניים-שלושה ימים נוספים כאן משלימים תמונה מלאה של אפירוס ההררית, ורוב המטיילים בכל מקרה משלבים בין השניים.

האיים היוניים - ניגוד מרענן. מי שרוצה לסיים את הטיול בים אחרי כמה ימים בהרים, יואנינה קרובה יותר משנדמה לנמל איגומניצה - נסיעה של כשעה בלבד באוטובוס או ברכב. משם, מעבורת של כשעה עד שעה וחצי מובילה לקורפו, האי היוני המוכר והמפותח ביותר, או לפאקסי הקטן והשקט יותר - עצי זית, מים בצבע טורקיז ובלי ההמון. המעבר מכפרי אבן קרירים בהרים לחוף ים חמים תוך פחות מיומיים נסיעה הוא הניגוד שהופך את הטיול ביוון ליוצא דופן.

ואליה קלדה ומצובו - למי שרוצה עוד הרים. אופציה שלישית, פחות מוכרת אבל שווה ציון למי שממש אוהב טבע פראי: פארק ואליה קלדה בהרי פינדוס, כשעה מיואנינה דרך העיירה הציורית מצובו. זה אזור כמעט לא מתויר בכלל, עם יער עתיק, אגמי קרחון וטרקים אמיתיים - מתאים בעיקר למי שמחפש עוד ימי הליכה ולא מרגיש צורך בים או בכפרים תיירותיים.